016- הדף היומי בזוהר הסולם – וארא – מו-מח למתקדמים
שיעור שמע:
שאלות חזרה ושינון וארא מו-מח
1. מאיזה טעם מכת הצפרדעים היתה בכך שעלו תוך האור?
2. מדוע מספר לנו שכל 210 מהאותות שעשה הקב"ה כולם היו מתוך היד החזקה שהיא גבורה? ומה זה מלמדנו על דרך עבודה?
3. מהם ב' הטעמים לכך שלאה נקברה במערת המכפלה ואילו רחל בדרך?
4. מדוע כתוב שרחל מבכה על בניה והלא לכאורה רק יוסף ובנימין הם בניה?
5. כיצד רחל בהיותה כ"י מצילה את ישראל עד כדי שהמצרים נופלים בשווקים כמתים?
"הסולם"- http://hasulam.co.il. בפייסבוק – http://facebook.com/hasulams
אֵרָא מו-מח
וְשָׁרַץ הַיְאֹר צְפַרְדְּעִים
רָצוֹן יָשָׁר-אֶל היָחַד, לַשְּׁכִינָה הַקְּדוֹשָׁה – מַצִּיל אֶת הָאָדָם מֶהָרַצּוֹן הַמִּצְרִי שֶׁבֵּנָפְשׁוֹ.
מלמד כאן על המכה השניה ע"י הצפרדעים ביאור שהוא מקור התענוג המצרי, וכיצד זה משמש באדם. צפרדע קוראת בקול גדול שגורם לרצונות המצריים למות.
את הקליפה מכניעים ע"י שמבינים את כוחה ובאותו כוח נלחמים בה.
לאנשים רדודים שאינם רוצים להיפגש עם המקום העמוק שבליבם, ורוצים שלום עכשיו רדוד, ולהתעסק בדברים אחרים, אליהם צועקת הצפרדע.
האני האמיתי של האדם, הוא רצון מרכזי הכולל את כל המאווים שבנפש,
רצון שעושה תשובה, רצון שמוליד תובנות, רצון השייך למדרגת השכינה הקדושה, ולכן רחל מבכה על בניה, שהיא כלל השכינה הקדושה. וכל בני לאה הם בני רחל, היא האני האמיתי של האדם.
רחל מבכה כי איננו הקב"ה בליבם. כאשר זועק האדם מתוך רצון לאחדות, גורם הוא שיעלו הצפרדעים מתוך היאור, הוא האני הכוזב והורג את הרצונות המזויפים המצריים שבנפש. עלינו לעורר את הרחל שבנפשנו, ע"י פנימיות התורה, ולבכות למה אני מרוחק מהשם יתברך.
האני האמיתי של האדם נגנז, מפני שאין הוא יכול לעמוד בו, ואיתו לשתף את הרצון העצמי החזק. לכן רצון זה יכול רק להתכלל בשכל, בתובנה, ומשם לגזור אותו מהשכל הישר בלי שינסה לעמוד בפני עצמו, בזמן תיקון. עם הרצון שנק' רחל, משתמשים בו בשלמות רק בגמר תיקון. רחל עושה את תפקיד ההתכללות הזו, ולכן היא השכינה הקדושה. רחל היא בחינה נפשית פרטית בכל יהודי, שלעתיד לבוא כל העולם יתכלל בה, מלכות דאצילות, כנסת ישראל.
קמד) פרעה, ממשלתו היה בכוח המים, שכתוב: הַתַּנִּים הַגָּדוֹל, הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו. משום זה נהפך תחילה היאור שלו לדם. ואח"כ יצאו משם הצפרדעים, שהיו נוגפים את המצרים בקולות מרעידים, שצעקו בתוך מעיהם. יצאו מתוך יד החזקה, שהיא גבורה, ויד הזה התחזק הצדדים, עד שהמצרים נפלו כמתים בבתיהם. כל הבריאה כולה מתחילה מהים, שהכל היה מים וחלק המציאות נולדה ליבשה. מקום העובר, מקור החוכמה הראשונה שם גם פרעה שולט ושם פגם.
הצפרדעים שעולים ליבשה הם התחילה. המעיים הם הרצון לקבל, וכשהרצון כל כך חזק בא הנגף ולכן המצרים מתו.
קמה) סוד הדבר, כל אלו עשרה אותות שעשה הקב"ה, כולם היו מתוך יד החזקה, גבורה. ויד הזה התחזק על המדרגות כולם שבממשלה שלהם, כדי לבלבל את דעתם. ולא היו יודעים מה לעשות, כדי להינצל (תקפו אותם במה ששייך להם). כל אלו המדרגות שלהם, כיוון שיצאו לעשות משהו, נראה לכל שלא יכלו לעשות משהו, כדי להינצל מן המכות, משום יד החזקה ההיא, שהיה שורה עליהם.
אדם הרוצה להינצל קשה לו יותר כאשר דווקא בדבר שהוא חזק תוקפים אותו, ואין הוא יודע כיצד להילחם, שבכוח שלו מנצחים אותו. כפי שאומרים למדען בוא נדבר רק בצורה רציונאלית, ומוכיחים להם שהם מאמינים בהיגיון, וגם כאן ניתן להוכיח שעל פי האמונה בהגיון קשה להם, והם בורחים להרגשות או לאמונות טפלות.
הים הוא מקום שליטת פרעה, ונלחם איתם בכוח הגבורה, הכוח של המצרים.
קמו) רבי שמעון פתח: כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל, מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ. הלא בניה של רחל היו יוסף ובנימין ולא יותר. וששה השבטים היו של לאה. למה בכתה רחל ולא לאה? למה לא מבכה על כל בני ישראל?
קמז) משיב: וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת, משום, שבכל יום יצאה לפרשת דרכים ושאלה על עֵשָו (ידעה שהיא אמורה להינשא לו, שהוא מושך ג"ר דכוחמה). והיו אומרים לה מעשיו של אותו רשע. ופחדה שלא תיפול בגורלו, והייתה בוכה בכל יום עד שהתרככו עיניה. ידעה שמשיכת אורות כאלו טרם התיקון תגרום לשבירה.
קמח) והקב"ה אמר ללאה: את בכית שתזכה לאותו צדיק יעקב, ולא תהיה בגורלו של אותו רשע. חייך (מעין שבועה), אחותך תקום בפרשת דרכים, ותבכה על גלות ישראל. ואת תהיי במערת המכפלה ולא תבכי עליהם. ורחל, היא תבכה על גלותם של ישראל. (מה הסגולה הגדולה לא לבכות על עם ישראל, שהרי מי שמבכה על החורבן זוכה לראות בגאולה).
רחל יורשת את לאה, וכל מה שהולידה לאה בנים זה בהשאלה, ובאמת כל הבנים שייכים לרחל כאשר תגיע לגדלות, ורחל היא האמא השכינה הקדושה ולאה רק מסייעת. הגדולה משמשת את הקטנה ופועלת בהסתרה. רחל היא המלכות שיצאה ממלכות של גדלות כלי הקבלה, שכל בניה של לאה הם כבני רחל, שהיא הכלל, השכינה הקדושה, ונק' עטרת בעלה.
קמט) רחל ולאה הן ב' עולמות, שנוקבא שמחזה ולמעלה דז"א נקראת לאה, ונוקבא שמחזה ולמטה דז"א נקראת רחל. אחד הוא עולם שהתכסה, לאה, ואחד הוא עולם שהתגלה, רחל. ועל כן לאה נקברה ונסתרה בתוך המערה והתכסה. ורחל עומדת בפרשת דרכים, שנקברה בדרך אפרת, בהתגלות, והכל כעין של מעלה. ומשום זה לא הביא את רחל במערה ולא במקום אחר, כי כתוב: בעוד כברת ארץ לבוא אפרתה, ולא הביאהּ לעיר, כי ידע שמקומה הוא במקום גלוי.
קנ) כנסת ישראל, המלכות נק' רחל, וכתוב: וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו. נאלמה, משום שבעת ששולטים עמים אחרים, נפסק ממנה הקול, ז"א.
קנא) קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע. קול ברמה נשמע, זהו ירושלים של מעלה, בינה. רחל מבכה על בניה, כל זמן שישראל הם בגלות, היא מבכה עליהם, כי היא האם שלהם. מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ (לכאורה צריך לכתוב שמבכה כי אינם, לשון רבים). משום שבעלה, ז"א, קול, נסתלק ממנה, ואינו מחובר עימה. היא בוכה עליהם כי איננו, הקב"ה הסתלק מהם.
בכי זה העלאת ביקוש, מדמע זה עירוב מלכות בבינה.
קנב) לא פעם אחת היא בכתה על ישראל, אלא בכל שעה ושעה שהם בגלות. ומשום זה, שהם פגמו בקול (ז"א, הקב"ה) שנסתלק מרחל, הקב"ה סבב להם, למצרים, קול, להענישם, שכתוב: והייתה צעקה גדולה. גם הכין להם קולות אחרים באלו הצפרדעים, שהרימו קולם בתוך מעיהם, והיו נופלים בשווקים כמתים. הצעקה הגדולה הייתה של רחל, ובכי אמיתי זה הורג את המצרי שבנפש האדם. כי מי שמצטער על כל רצונות ישר-אל שבתוכו, גורם להרוג את המצרי שבנפשו.
