040- דף היומי בזוהר הסולם – שמות – קיח-קכ השקפה

שיעור שמע:

שְׁמוֹת קיח-קכ

וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה

 רוֹעָה נֶאֱמָן מַנְהִיג אֶת רֶצוֹנוֹתָּיו בְּהֶתְאֵם לָמִשְׁנֵה: עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ.

האבות היו רועים שמצאו את שידוכם על הבאר, וכאן מלמד כיצד צריך אדם לרעות את רצונותיו, לאיזה מרעה טוב לקחת אותם, מה מותר ומה אסור לעשות עם רצונות אלו.

רועה הוא מנהיג. במילה רועה יש את האותיות רע ואותיות ו-ה המפרידות בניהם, שהאות וו מציינת תורה ואות ה מצווה, לבוא להגיע למרעה שהיא התורה קדושה, ע"י שמקטין ומבטל עצמו, בא להתחבר ולקבל על עצמו עול מלכות שמים, דהיינו להסכים שחוק עליון מכתיב לו את  דרך ההשפעה לתכלית.

בכדי להצליח צריך לנַהֵג את הצאן בצדק, דהיינו שכל פרט צריך להיות מדוד לפני חלקו בכלל, ובנוסף להימנע מגזל, דהיינו אַל תָּנְהִיג אֶת רְצוֹנְךָ לַמָּקוֹם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ, אל לך לרצות מה שלא שייך לך, אין לנהוג בטפילות, ובוודאי שלא לרעות בשדות זרים.

מנהיג טוב מחפש אמת ולא רייטינג וכך ינהיג אדם את רצונותיו ליהנות רק מהאמת, מבלי להתייחס למה חושבים עלי הסביבה.

בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה

ברגע שרצון גשמי שמתמלא נגמר ונכבה הצורך והרצון. רצון לקבל על מנת להשפיע אינו נגמר לעולם, דהיינו גם הרצון וגם המילוי לא נגמרים. כוחות הנפש שמגלים את מידת ההשפעה, פועלים אחרת מהרצונות הגשמיים שמתכלים. כשמשה גילה רצון כזה, הבין שסלולה הדרך לגמר תיקון.

כִּי לֹא אֶחְפֹּץ בְּמוֹת הַמֵּת, נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה: מכאן שמי שפועל בחסד ובהשפעה, מידת הגבורה אינה מכלה אותו, וכך העונש הוא בחינת תיקון.

זהו שמשה מלמד את האדם שאין יאוש כלל, גם אם הסנה בוער, וקשה – הוא לא אוכָּל, תוכל להתגבר באמונה.